Tuesday, January 29

The Beauty of the "Ugly Side" of Israelis

This past semester, I took an Introduction to Psychology course.
We learnt about studies that were done in response to some of the worst evils that man has produced - the Holocaust and the murder of Kitty Genovese in front of tens of neighbours.

We learnt about the Milgram experiment - in which decent, sensitive people listened to the authority figure and , as far as the good people knew, administered dangerous electric shocks to "students".

We watched videos of polite, privacy-respecting passersby, who walked within a foot of a staged abduction, and continued to walk by.

The ugly side of Israelis is that we are busybodies and we have no respect for authority.
I am sure that there is a golden mean, but today, when I was among more than ten people who came out of their cars in the pouring rain to help a woman injured in a car accident, and when one of the passersby took advantage of his Mishmar Ezrahi uniform to direct traffic, I was very proud of our stereotypical busybody nature as well as our stereotypical ability to take charge without waiting for orders.   

The famous quote that describes the Holocaust to my mind is "all it takes for evil to succeed is for a few good men to do nothing."
I am glad that the Israeli mindset in general is to Step In, even when you are not asked, and I pray that we never become too "polite" or "disciplined" to interfere.

Postscript - the first person to get to the woman in the car was a hareidi-dressed man, who also used his own mind, ignored "authority", and held the woman's hand in order to help her calm down.

הציבור חכם יותר מהפאשקווילים

אני באה לנפץ סטיגמה.
פאשקווילים, וגם שו"ת סמס, נותנים רושם כאילוש אנשים הם טיפשיים, ולא יודעים להבחין בין עיקר לטפל בהלכה ובהליכות.
אז היום ראיתי (שוב) שזה לא נכון.   אנשים יודעים לחשוב, ויודעים להחליט מה נכון לעשות לפי השכל הישר.

היום עצרנו ליד אוטו שנפגע בתאונת דרכים.  בתוך האוטו ישבה נערה, לא פצועה, אבל בהלם.   הראשון שהגיע למקום להגיש עזרה (לפני שאנחנו הגענו) היה בחור חרדי.    והוא עמד שם ליד הבחורה, והחזיק לה את היד והרגיע אותה.  בלי היסוסים וגימגמים, בלי תירוצים.  הוא עשה את הדבר האנושי ומחויב המציאות.







Thursday, January 24

הבקשות שלי מהכנסת הנכנסת

נבחרים יקרים, מזל טוב בהגיעכם לנועם עול שירות הציבור.
כאדם פשוט, יש לי כמה בקשות פשוטות מכם לקדנציה הקרובה.  אודה לכם אם תקראו ותגיבו.  כמו  כן, כאחת שעובדת במשרות של עזרה להורים וילדים, אשמח מאד לשמוע מהורים אחרים דעתם על בקשותיי אלו.

1.   אני מבקשת מכל אחד ואחת שנבחר לבית הנבחרים שלנו, שיבין ותבין כי הבחירות לכנסת אינן תחרות שבה זכיתם בפרס של אוטו, משרד ומשרה.   הפקדנו בידיכם את ההווה שלנו ואת העתיד של כל עם ישראל.   תסתכלו על המזוזה בכניסתכם למשרד, וזכרו את העצה במשנה הראשונה בפרק שני של מסכת אבות:
רבי אומר, איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם.
הקפידו שכל צעד ואמירה שלכם יהיה נעים לציבור וישרים בעיני ה'.

2.  הציבור מבקש חינוך ערכי לילדיו.   הגיע הזמן להוסיף מועצה התנדבותית לכל עיר ומקום יישוב, מועצה חינוכית, שתמנף עשייה ותיקח כסיסמא "שום ילד לא יישאר מאחור".   תנו להורים, למועצות ולמנהלי בתי הספר הממלכתיים וממ"דים יותר אוטונומיה בבניית תוכניות והעסקת מורים בהתאם לצרכי הילדים ולשיתוף פעולה של ציבור הבוגרים במקום.   תנו אפשרות לילדים המתקשים לקבל יותר שעות הוראה מתקנת, איבחונים ושעות פרטניות במסגרת של שיתוף הורים עם בית הספר.   המחיר עכשיו הוא זניח יחסית למחיר של שיקום ילד אחד שלא מקבל מענה בגיל צעיר.

3.  תכירו את החיילים ומשרתי השירות הלאומי בצורה משמעותית.   ה"נטל" שנמאס ממנו אינו עצם השירות אלא תחושת הניצול- כאשר אתם לא מעדיפים בוגרי השירות הצבאי או הלאומי לתפקידים, להנחות במיסים וכדומה.   יחד עם זאת, הגיע הזמן לקצר את שירות הסדיר.  ב"ה, יש פי עשר כוח אדם, פי אלף כוח טכנולוגי, ממה שהיה כשאנחנו שירתנו.  שוב, הקיצור יוריד את תחושת הניצול.

4.   תקפידו על אכיפת החוק.  רצח הוא רצח גם אם מדובר ברצח אופי , גם אם מדובר בנהיגה בשכרות, וגם אם מדובר באונס ופדופיליה.  כל אלו הורגים את הקרבנות, והענישה חייבת להיות בהתאם.   גם הסחבת בבתי הדין הורגת, ביקר היא הורגת את הנאשמים.  תדאגו להפוך את בתי המשפט ובתי הדין שלנו להיות "אור לגויים", כי זה מהות הדרישה האלוקית.

5.  תעדיפו את שלנו.   המדינה הזאת לא קמה לתחייה כדי להיות המדינה הכי אובייקטיבית בעולם, אלא להיות הבית של היהודים.   תעדיפו עבודה עברית וייצור כחול-לבן במכרזים ובהעסקה.   התיקון שלנו לאפליה העולמית נגד יהודים צריכה להילקח מהתורה.  מצד אחד, לא לענות את הגר הגר בתוכנו, ומצד שני, העדפה - אפליה מתקנת- דווקא ליהודים.

6.   תשרתו באמונה.   מי שלא מאמין בחובת היהודים להקים מדינה בארץ ההיסטורית שלנו, שלא ישרת בה ולא ייקח ממנה.  ומי שלא מאמין ברבנות כסמכות דתית מכרעת, שלא יעבוד עלינו ולא יעבוד ברבנות.   מי שלא מאמין שהצבא שלנו צריך לנצח בכל מערכה, שלא יתקרב לחיילים שלנו.

7.   תעזרו לנו להיגמל מהתלות בכם.   יש שירותים שמדינה חייבת לספק.  אבל מה שאנשים יכולים לעשות לבד, תנו לעשות לבד.   תנו לכל אחד נחלה בארץ ישראל עם זכות ההתחלה מחדש בשנת היובל, ואל תשמרו את אדמת ארץ ישראל לעצמכם.   תנו לעיירות לנהל תקציבים, ואל תרוצו להשלים חסרים שנוצרו בכוונה תחילה.   תנו להורים להקים מסגרות לילדים שלהם.  עודדו את עמותות השיקום וקהילות הרווחה במקום מדינת הרווחה.   דאגו שלא יהיה מקרה של רווחה שאינו קשור לאירגון רווחה.   תעבירו בהקדם את המושכות והכפסים שהמדינה קיבלה עבור ניצולי השואה ובעבור אותם יהודים שברחו מפני הנאצים ואיבדו בכך את כל רכושם.

8.   והכי חשוב, דברו בנימוס.   תשתדלו כל אחד ואחת מכם להוות דוגמה אישית של צניעות, של יושר, של כבוד לזולת ושל הקשבה.  יש לנו מספיק שונאים מבחוץ.   אנחנו ממש לא זקוקים להרגיש שיש לכל "קבוצה" אויבים מבית.  על מקומכם לכנסת ה-20 תתמודדו על סמך ההישגים שלכם, ולא הנפילות של האחרים.

בצפייה להתקדמות לקראת הגאולה השלמה,
חנה

Tuesday, January 22

Thank Gd For Election Day

The Satmar "fest" in which a "rav" called on Jews to not particpate in the Israeli electiosn is a prime example of Kefiut Tova - biting the hand which feeds you.   Entering the Holy Land with an ease that was beyodn teh wildest dreams of millenia of Jews, landing in an airport which was designed, built and is secured thanks to the Israeli governement, the satmar rav was expressing his lack of thanks to both HaShem and His mssengers, for all the good that HaShem has provided and for the risks that Jews undertook and continue to undertake in order to develop the mosquito-swarmed marshes and the deserts; to fight enemies from without and within.
For 3 (yes, three) millenia, most Jews have been under rulers that, for the most part, were not very sympathetic to Torah lifestyles.  Yeravam forbade aliya la'regel to Yerushalaim.  Ahav killed almost all the neviim. The Hashmonean dynasty became Tzedukim.   The peritzim in Europe did not build shuls and schools.  Queen Isabella did not build mikvaot.  The cossack army did not provide times for Tefilla, nor did it have an entire system of Rabbanim to answer any halachic questions that would arise during a soldier's service.

Today we have the opportunity to write Jewish history.  By voting for a party whose platform calls for the integration of Torah values in all areas of national life, we are choosing to be HaShem's messengers in His fulfilling our request:
ותחזינה עינינו בשובך לציון

Thursday, January 10

חלומות על חופש

אני אוהבת לחלום.   זה הרבה יותר כיף מאשר להתמודד עם המציאות.

היום אני חולמת על חופשות.   הבן שלי בחופש מהלימודים עקב השלג בירושלים - הוא לומד בירושלים.   וזה מזכיר לי את כל החופשים שיש מהלימודים, וכיצד החופשים האלו כל כך לא מתאימות ללוח החופשות של הורים עובדים.  וגם, יש חופשים שפוגעים בחינוך של הילדים עצמם.

ניתחתי את אי-ההתאמה כדלהלן:

- כל החופשים הם על פי לוח השנה היהודי.  מעולה.  אבל, יש חריגה אחת- החופש הגדול בקיץ.   צריך גם אותה לקבוע לפי התאריך העברי, כדדי שהילדים יספיקו להתרגל לשנת הלימודים וגם ללמוד משהו לפני שיוצאים לחופש של חגי תשרי.  לכן, אני מציעה שהחופש הגדול יתחיל על-פי תאריך עברי (עליו נדון אח"כ), ויסתיים בר"ח אלול (או ב' או ג' , למה לקלקל ראש חודש)

- ערבי שבת.    מסתבר שמבוגרים עובדים רק 5 ימים בשבוע.  מדוע ילדינו צריכים לעבוד 6 ימים?   לילד ששומר שבת, מתפלל במניין, לומד עם אמא שלו פרשת השבוע , עוזר לאבא עם שטיפת הכלים, ואולי אפילו מגיע לתנועת נוער, מתי הוא אמור לנוח קצת?   רוב ההורים העובדים הינם מורים, קרי יהיו מעט מאד הורים שייתקעו בלי בייביסיטר אם יבטלו לימודים ביום ששי.   אבל מאחר וישנם הורים כאלו, אני מציעה שיום ששי יהיה יום של העשרה , למידה חווייתית, אומנויות, קבלת שבת, חברתאות, התנדבויות וכו', שיאפשרו לילדים להינות מאותו יום, אבל להבריז לפעמים מבלי לחשוש. תיכוניסטים יכולים להפעיל את ילדי הגנים ולעזור בבית הספר היסודיים בתורנות - דבר שיעצים את כולם.
- ערבי חג ואסרו חג, חנוכה, ושני ימי הפורים.   משום מה, אין לימודים בימים אלו, למרות שכל הורה עובד שאינו מורה כן חייב להגיע לעבודה.   ראש הממשלה מנסה לראות כיצד יוכל להוריד כמה ימי עבודה כדי לתת סופשבוע ארוך גם לשומרי השבת, ובכך להעצים את התא המשפחתי, לאחד את הציבורים השונים, ובכלל להעלות את רמת החיים של כולנו.  אני מציעה שימים אלו יהיו ייחשבו כמו חולו של מועד - קרי על חשבון חצי יום חופש.  הדבר יאפשר להורים להינות עם ילדיהם, למשפחות מורחבות להיפגש, ובכלל להוריד את הלחץ.

- החופש הגדול וימי ראשון חופשיים.   אוקיי, אני מודה.  דלתי בארץ רווחה, שם היו "חגים ציבוריים" ב-4 או 5 ימי שני (המקביל ליום ראשון שלנו) בשנה, בקיץ.   כל יהודי ניצל את ימים אלו, כולל הדוסים הכי דוסיים. (כן, התכוונתי לך, אבא!)  אני מציעה שימי הראשון בשבוע של חודש אב יוכרזו כימי "חג ציבורי".   - ואם חלילה בתחילת חודש אב הבא עלינו לטובה נהיה עדיין באבלות (איך אפשר אפילו לחשוב ככה???), אז אני חושבת שיום הראשון באותו שבוע יהיה יום מעולה ללימוד מעמיק הורים וילדים כיצד אנחנו יכולים ליצור חברה צודקת יותר, על פי מצוות התורה, כדי לזכות בגאולה.

- ערב-ערב-ערב-ערב-ערב-פסח.   לא נעים לי כלפי ציבור המורים בישראל אבלאני חייבת לומר - מדובר כאן בעבירה של ממש.   ילדינו זכאים ללמוד יותר על תקופת העומר מאשר "אסור לשמוע מוזיקה".  מגיע להם ללמוד עד יומיים-שלושה לפני ערב החג, כדי להבין לעומק את אווירת החג שצריך להיות בין פסח לעצרת, וכן את הקשר בין "לא נהגו כבוד זה לזה" לבין הכנות לל"ג בעומר - לפני שמתחילים לגנוב עגלות מהסופר כי הילדים בחופש כבר ואין מי שמשגיח עליהם.   שוב, אפשר לעשות יום-יומיים של פעילות התנדבותית ולנצל את התלמידים הבוגרים לעזור עם הקטנים.  אבל לשלוח ילדים ל-10 ימים בלי השגחת מבוגרים, דווקא בימים הכי לחוצים עבור הוריהם שצריכים גם לעבוד וגם להתכונן לחג וגם לנקות את הבית , האוטו, בית הכנסת והדירה של סבתא-רבא, זה פשע.    אותו דבר נכון לגבי הימים שבין כיפור לסוכות.  לילדים שלנו מגיע ללמוד על החג, לראות כיצד בוחרים 4 מינים, לקשט סוכות של קשישים וחולים וכו'.

אני שוקלת להבטיח את קולי בבחירות הקרובות למפלגה שתציע את השינויים האלו, אבל למדתי כבר שהבטחות לחוד ומעשים לחוד.  

A mitzva that comes your way...

On the Arutz 7 news yesterday was a report that Ezer MiZion was looking for volunteers who drive 4x4 vehicles to help people get to treatments, etc, in snowed-out Yerushalaim.
First thing in the morning, my DH (may he live forever in health and happiness, and with the ability and will to keep giving) called and offered to volunteer.   A few hours later, we got a call.  A kalla in Beit Shemesh needs to get to her wedding in Yerushalaim.   DH came home early from work (let's accept the facts, he is a better, more experienced driver than I am, and had much training and practice driving jeeps in weird situations in the army), and off they go.   


While he was on his way home from work, I picked up the girls to go within order to play in the snow.   Makes me think of
אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה,
וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא; וְאֵלּוּ הֵן:
כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים,
וְהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ שַׁחֲרִית וְעַרְבִית,
וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים, וּבִקּוּר חוֹלִים,
וְהַכְנָסַת כַּלָּה......



It is wonderful that there are mitzvot that we can do that don't involve anyone being ill or injured.

Thank you , Ezer MiZion , for giving us this opportunity. 

Winter, snow, sleet, hail and ice

I HATE winter.   I can still feel that wind blowing up my skirt and though my tights while walking home from the bus after school.   I can see my father as Frosty the snowman that Friday that he walked home from court, and the ten inches of snow on my in-laws' heads when they walked 5 kilometres for my brother's Bar Mitzva.   bbbbbrrrrrrrrrrr....
But winter in Israel, even when i complain about the cold, is special.

First of all, everyone is grateful for the rain.  Every milimetre added to the Kineret is mentioned on the news. Everyone is grateful for Gishmei Beracha.
The kids like the hail - they play with it, and they find the noise it makes is a good distraction during class.
And when it snows - everyone in the entire country gets so excited.  The newspapers put snowmen onteh front pages.  We can even ignore politics for a few minutes.  And DH is happy to pack the kids into the car to drive ten minutes to higher altitudes to play.  (And they usually let me stay home!)

But most of all, I love the fact that the snow, winds, hail and sleet, are only a few days a year.  Yes, I skipped school  this past Monday to avoid driving in heavy rain.  I can do that, because it was once this year, and probably won't happen more than one more time.   Avoiding winter driving does not require missing many important activities.
BEH,  Today the kids will go to play in snow, and that's it.  After this week, there might be one or two more weeks in which we have to bundle them up in coats AND hats AND scarves (or חמי-צוואר) AND boots AND gloves ...  The rest of the six months from Sukkot till Pessah require a jacket and maybe an umbrella and wellingtons.  And many days we don't need any of the above.